ערב המלחמה, נחשפה חולשתם של השירותים האזרחיים בישראל, שצומצמו, נשחקו והופרטו במהלך 40 השנים האחרונות, ובפרט מאז 2003.

ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל היא מהנמוכות במדינות ה-OECD: תוצר של מדיניות צנע כלכלית מוצהרת, שעיקרה צעדים אגרסיביים של שחיקת ההוצאות האזרחיות.

על מדיניות כלכלית זו והשלכותיה הצפויות נמתחה ביקורת נוקבת בידי גופים כלכליים מרכזיים. בנק ישראל מתריע בדו"חותיו כבר כמעט כעשור כי יש להגדיל את ההשקעה בשירותים האזרחיים, וה-OECD מציין בדו"חותיו כי רמת ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה מאוד. מסקנתם היא כי ללא השקעה בתשתיות ובחיזוק ההון האנושי תתחולל פגיעה ארוכת טווח בפריון העבודה ובצמיחה הכלכלית, וכי אי-השוויון הגדול ממילא, יתרחב.